


מסיפורי כפר הס


סיפורם של ותיקי הכפר
יפעת ויענקל'ה דביר

יענקל׳ה ויפעת הכירו בצבא, הם היו בני 19 .
יענקל'ה היה קשר ויפעת היתה פקידה פלוגתית.
יענקל'ה התאהב מיד ביפעת והחל לחזר אחריה נמרצות, ביקר במפקדה גם כשלא היה צריך כלום, רק כדי לראות אותה. לבסוף היא הסכימה לצאת איתו ומאז הם יחד. יענקל'ה הביא את יפעת החיפאית לכפר הס. היה ליפעת קשה לעזוב את הים שהיא כל כך אוהבת ועד היום הים הוא אהבתה הגדולה.
הבילוי בכפר היה המפגש בעמוד (ליד בקנשטיין) כי רק שם היה פנס. לפעמים היו נוסעים בטרקטור עם עגלה כל החבר'ה לנתניה, לראות סרט, או נוסעים באוטו של עמרם זלברמן מחרות, שרק לו היה אוטו והוא היה מסיע את הצעירים תמורת כסף.
החתונה הייתה בבית החייל בחיפה. הדבר שאני זוכרת באופן משמעותי מהחתונה הוא שכל חברי כפר הס הגיעו באוטובוס - הייתי ממש בהלם מזה. לא הכרתי אף אחד, חוץ מהמשפחה של יענקל'ה. אבל אני הייתי ברקיע השביעי, ולא היה אכפת לי מכלום, רק שיענקל'ה אוהב אותי.
מלבד חברי כפר הס, הגיעו גם החברים שלי מהמשטרה והחברים שלנו מהצבא. אני גם זוכרת שכשהלכתי לשירותים היה תור ארוך ונתנו לי להיכנס ראשונה כי הייתי הכלה. ועוד אני זוכרת, שמשפחת דבורצקי השתלטה על הצלם ואני בקושי הצלחתי לחלץ אותו מהם.