כששושנה ומיכה הכירו שושנה הייתה בת 18 ומיכה היה בן 19. הם הכירו בשדות כפר הס. שושנה הייתה ילדת בכפר הס, ומיכה הגיע לכפר בשנת 1948, עם קבוצת "גרעין איתנים": קבוצת צעירים מטורקיה שעלו לארץ והקימו ישוב בשדות כפר הס.
 

המשפחות בכפר הס אימצו את בני הגרעין, אנשי כפר הס הלכו לעזור להקים את המחנה לגרעין, ושם שושנה ומיכה התאהבו. שושנה חשבה שמיכה היה הכי יפה שם, ובטוח שגם הוא חשב שהיא הכי יפה מבנות המושב.
 

התקופה הייתה תקופת מלחמה. הוא היה הולך אליה ברגל בלילה, למרות הסכנה, ממחנה האוהלים של הגרעין עד הבית שלה. זאת הייתה הליכה מסוכנת של שלושה קילומטר בחושך, כשכדורים מטירה שורקים באוויר. בגלל המלחמה לא נהגו לבלות. בעיקר ישבו ודיברו.

 

מיכה ושושנה ישבו מתחת לעץ, מיכה היה צריך לעבור לטל שחר. הם היו מאוד עצובים מזה כי המשמעות של המעבר הייתה שהם לא יוכלו להיפגש. שושנה זוכרת שאמרה שלוש מילים: ''אז בוא נתחתן'' ומיכה אמר: ''טוב''.

 

החתונה הייתה בחצר ההורים. כל אישה בכפר הביאה עוגת טורט פשוטה ללא קישוט. החתונה נערכה קצת אחרי שאבא של שושנה נהרג על ידי כדור של צלף מטירה, ולכן כל המושב התגייס לעזור ולשמח. לשושנה תפרו שמלה במיוחד.