כשהכירו חיים היה בן 20 , יפה בת 18.5.

חיים: היה לי דוד בשם יהודה שהיה נשוי לחברה של ההורים של יפה. לא היה להם איך להגיע לבר מצווה של אח שלה, והם ביקשו שאני אסיע. וככה זה התחיל.

יפה: אני הייתי חיילת באשקלון וחיים היה מדריך בבית ספר לחימוש. הוא התחיל להגיע לאשקלון, פעם כן, פעם לא, כי היה לי חבר אחר. הציק לי. הגיע, נדנד לי, עד שבסוף הצליח לו. כשאמרתי לו "לך" - הוא אמר, לא בא בחשבון. לא היה לו כל כך קל.

חיים חשב שהיא בחורה יפה. יפה לעומתו חשבה שהוא נחמד מאוד אך לא כבש מיד את ליבה. חיים היה עקשן חיזר בלי סוף וכשהוא היה מגיע לאשקלון לבקר את יפה, היא הבינה שהבחור רציני ביותר ונענתה לחיזוריו.

חיים היה נוסע יום יום מכפר הס לאשקלון וחוזר בלילה לכפר הס. באיזשהו שלב חיים אמר, בואי נתחתן. לקח לה זמן לחשוב ובסוף היא אמרה כן. החתונה נערכה באולמי הוד השרון. היתה חתונה מאוד גדולה. בזמנו היו מזמינים את כל המושב. היו מגיעים עם אוטובוסים, והיתה חתונה גדולה ושמחה.