הכרתי את יורם בסוף כתה י״ב, בכנס ארצי של בני המושבים.

 

חברתי יעל ואני, עלינו בצומת טבעון על הטיולית שהסיעה אותנו למושב רם-און. הטיולית הייתה מלאה כך ששתינו עמדנו במעבר, בירידה לעמק, הנהג לחץ על ברקס שצופף מאוד את היושבים והתפנו מקומות ישיבה, אני התיישבתי במקום שהתפנה, ליד יורם ופתחנו בשיחה. בארוחת הערב ישבנו יחד ולמחרת טיילנו עם כולם באזור. בסוף הכנס נפרדנו לשלום.

​

לאחר מספר שבועות בתל אביב, ערב יום העצמאות (גם הפעם בחסות בני המושבים), נפגשנו שוב כדי לצפות למחרת במצעד יום העצמאות 1962 (פעם היו כאלו מצעדים).

​

לאחר הפגישה הזו התהדק הקשר ביננו ונעשינו חברים. לאחר כחודשיים, יורם התגייס לנח״ל והקשר ביננו התקיים בעיקר דרך מכתבים (גם זה היה פעם). נפגשנו מעט, אחת הפגישות המעטות האלו התאפשרה כאשר יורם התנדב להביא חליל לערב תרבות פלוגתי, הוא קיבל כמה שעות חופשה והגיע אלי כדי לקבל את החליל.

​

בפעם אחרת, הגיע יורם במפתיע מהדרום ואני הייתי אצל חברה בקרית-חיים. הורי נתנו לו את הכתובת, הוא לא התעצל, הגיע לבית החברה... אבל אני והיא כבר היינו אצל חברה נוספת. את הלילה ההוא, העביר יורם במחסן עצים בקריה.

​

יורם מצא חן בעיני מתחילת היכרותנו, היה בו משהו שמאוד נגע לליבי. הוא היה מחזר מקסים ויצירתי (מצא דרך לפגוש אותי בטירונות בה״ד 12 גם כשהיה אסור).

​

* סיפרה בלהה לב טוב