השייטת הוקמה באפריל 1950 על ידי יוחאי בן נון. השייטת היא הקומנדו הימי של צה"ל, השייטת היא המשך של הפלוגה הימית של הפלמ"ח. אנשי הפלוגה הימית היו כבר וותיקים והיו צריכים להשתחרר, לאחר מכן הוחלט להקים את שייטת 13 שבה רחביה שלנו זכה להיות במחזור הראשון.

 

 במהלך סמינר מושבים אשר התקיים בירושלים מקימי השייטת החליטו שזו הזדמנות טובה לקרוא לגיוס ואמרו לכל אחד להביא את כיתתו. בסמינר נכח רז רוטנברג, רז הביא עמו עוד ארבעה חבר'ה מכפר הס (ביניהם רחביה) ורחביה הביא עוד אחד מעין ורד. כשהגיע למיונים, רחביה עוד לא היה בן 18, ונזקק לאישור מיוחד מההורים, אך לא היה לו את האישור כי לא ידע שצריך. מפקד השייטת יוחאי בן נון לקח אותו הצידה ושאל "אתה מוכן שאני אהיה לאבא שלך למטרה זו?", וחתם לו על הטופס.

 

הקורס הראשון שעבר רחביה נקרא מפקדי ספינות מפרש בו למד חבלה, השטת סירות, להתמודד עם מצבים שונים בים ועוד. מטרת  הקורס הייתה ללמוד על סירות הטורפדו (סירות נפץ). בתחילת הטירונות רחביה לא הגיע הביתה 3 חודשים, ולא יכול היה לשלוח מכתבים. אימו נלחצה מאד עד כדי כך שבדקה במיוחד איפה הבסיס ובאה באוטובוסים לראות שהוא בסדר.

 

רחביה היה 19 שנים בשייטת (שנתיים כחייל ו17 שנים במילואים) שאותן הגדיר ככיף חיים. רחביה סיפר שגם כשהיה קשה באימונים עדיין נהנה מכל רגע, בנוסף אמר שכאשר היו קוראים לו למילואים לא היה עושה חשבונות והיה הולך ונהנה. הוסיף שהחברים היו ממש כמו אחים.

 

לאחר 19 שנים רחביה נאלץ לעזוב את השייטת לטובת העבודה החקלאית במושב.