תמר יעקבי נולדה בפולין בעיר ורשה. כשהייתה בת שנתיים פרצה מלחמת העולם השנייה. את תחילת המלחמה תמר עברה עם אמא שלה עד שאמא שלה כבר לא יכלה לטפל בגלל שהן היו בסיכון. אמא של תמר נאלצה למסור את תמר לנוצרים שיסתירו אותה במקום בטוח. מאז תמר עברה בין מקום למקום עברה בין משפחות, הסתתרה במנזר ואצל אנשים נוספים. היא לא ידעה הרבה על המשפחה שלה רק הכירה את שמות הוריה שאול ופייגה, וידעה שהיא יהודייה. בזכות המראה שלה: שיער בלונדיני וצבע עור בהיר, ממש כמו של גרמנים, לא חשדו בה. כך היא הצליחה להעביר את הזמן עד לגיל שמונה שבו הסתיימה המלחמה.

​

יום אחד הגיע שליח עליה מהארץ כדי לחפש ילדים יהודים ניצולי שואה להעלות לארץ. אישה שהכירה את תמר הפנתה אליה את השליח, היא גם הזכירה שלתמר יש לה דודים בישראל. שליח העלייה הציע לתמור לעלות לישראל. הוא סיפר לה שבארץ חם, יש ים והרבה תפוזים. למרות הניסיונות של השליח תמר התנגדה. היא הרגישה כמו חבילה שמעבירים ממקום למקום. היא החליטה להישאר בפולין.