העיר ולאובז'יך נבנתה כדי לשמש מגורים לכורי הפחם. את העיר עטפה שמיכה של ענן אבק פחם. בכל שנה ברביעי לדצמבר ביום ההולדת של יוז'ק היתה תהלוכה חגיגית עם תזמורת בעיר לכבוד הקדושה ג'ן גורניקה (ברברה הקדושה). זהו יום כורי הפחם. על פי השמועות שהסתובבו, חצי מהפחם שנחצב בכור הלך אל "החבר" סטאלין.

 

אמירה שכזו על סטאלין, היתה יכולה להאמר באותם שנים רק בחדרי חדרים. למרות שסטאלין שחרר את פולין מהכיבוש הנאצי והעניק לה שטחים חדשים, התמיכה כלפיו היתה מסויגת. ראשית לא כל הפולנים התנגדו לכיבוש הנאצי, חלק תמך בהם. ממתנגדי הנאצים רבים תמכו בממשלה הגולה ובמשטר מערבי. גם מבין הקומוניסטים היו שהעדיפו קומוניזם רך ודמוקרטי השונה במהותו מהקומוניזם הסובייטי. נוסף לכך לסטאלין היה גם חשבון פתוח עם פולין – השטחים שהוא לקח ממזרח המדינה. כדי לקבע את מעמדו כשליט נערץ ננקטו שני אמצעים: דיכוי פוליטי ופולחן אישיות. בולאובז'יך לדוגמה, הכיכר הראשית הוסבה באותם ימים על שמו. במרכז הכיכר התנוססה בגאון תמונה גדולה שלו. יום אחד כשיצאתי עם אימי מהסופרמרקט, ראיתי פולני שיכור מניף לעבר התמונה אצבע מאיימת ופולט קללה ברוסית ”יופ טוויו מאט – הכל בגללך” . תוך שניות הגיעו משום מקום שני אנשי נ.ק.וו.ד בבגדים אזרחיים ולקחו אותו. לאחר המקרה לא ראיתי יותר את אותו שיכור.

 

בהשראת סטאלין ממשלת פולין חוקקה חוק נגד עסקים פרטיים. שוטרי נ.ק.וו.ד פיקחו שאזרחים לא יעזו חלילה לצאת ביוזמות פרטיות לפתיחת עסק. אבא שלי היה חבר באיגוד הצלמים. בזכות החברות באיגוד הוא היה הצלם של ולאובז'יך מטעם העיריה. היה לו שותף שהתחפש לדב. הם צילמו את האנשים מתחבקים עם דב בכיכר המרכזית של העיר. המשכורת מעבודת הצילום היתה נמוכה, ואבא חשב כיצד להגדיל את ההכנסה. באישון לילה שאיש לא רואה אבא פיתח תמונות ללקוחות באופן פרטי.