
כתבים

הקרביים של "דקר"
לזכר סרן רן שמעון ז"ל
שנספה בצוללת "דקר", ינואר 1968
הַיָּם סָר וְזוֹעֵף כִּמְבַקֵּשׁ טֶרֶף
"דַּקָּר" בַּמַּעֲמַקִים
דַּרְכָּהּ פְּלֵס רָן דֶּרֶךְ צְבָאִית מְפֿאֶרֶת.
בֵּין נַפְתּוּלֵי הַמַּנְגְנוֹנִים
שָׁלַט בַּקְרָבָיִם שֶׁל הַצוֹלֶלֶת
וּבֵין מְשִׂימָה לִמְשִׂימָה
הַגִּיטָרָה שֶׁלּוֹ מְנַגֶנֶת
בְּאֶצְבְּעוֹת מְיָמָּנוֹת פּוֹרְטוֹת מַנְגִינוֹת לַחֲבוּרָה
הָעַלִיזָה בַּמַּעֲמַקִים.
בַּשַׁיִט הָאַחֲרוֹן הַבַּיְתָה
לֹא רַחֲפָה הַצוֹלֶלֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם
מַאֲבָק אֵיתָנִים עָלָה בַּתֹּהוּ
נִרְדְּמָה לָעַד בַּמַּעֲמַקִים
גוּפוֹ אָבַד בַּמַּיִם הָרַבִּים
זִכְרוֹנוֹת כְּגַלִים מְצִיפִים
אֶת הַלֵּב.
הַיָּם סָר וְזוֹעֵף כִּמְבַקֵּשׁ טֶרֶף
יש לי חלום
מחֶשְׁכַּח הליל
עת הָעוֹלָם קָפא עַל שְׁמָרִיו
מַחְשְׁבוֹת הַיְקוּם מִתְרוֹצְצוֹת
בגִלְגָּל ראשי
אֲנִי תּוֹהֶה:
אִיךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיִם
עַל כָּל הַיְצָרִים הָרָעִים
הַשׁוֹלְטִים בִּבְנֵי אָדָם
וּמְבַקֵּשׁ
שֶׁיעָלְמוּ כְּלֹא הָיוּ,
שֶׁרַק מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת יִשְׁלְטוּ
בַּנָּשָׁמָה
וּמַאֲמִין
עוֹד יָבוֹאוּ יְמֵי חֶסֶד
שֶׁל זְאֵב עִם כֶּבֶשׁ
יַחְדָּו
בְּנֵי אָדָם יוֹשִׁיטוּ יָד לָזוּלַת,
חֶמְלָה וַהֲבָנָה
יִהְיוּ מְנַת חֶלְקָם
שֶׁל מַנְהִיגֵי הָעוֹלָם
וְשָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּבֵין אָדָם לְאָדָם
ישׁ לִי חֲלוֹם...

אתה במסע
בִּסְבַךְ נְתִיבִים נִקְרִינוּ
אֶל הַמַּסָּע
עַתָּה הִתְפַּצְלוּ דְרָכִינוּ
אֶל בֵּית הַנְּתִיבוֹת
מַאֲמִין
יָבוֹא יוֹם וּדְרָכֵינוּ
יַחֲצוּ נְתִיבִים חֲדָשִׁים
עִם הַצוֹעֲדִים בַּסֵּךְ.
בערוב ימיי
נהר זורם
שׁוצף, קוֹצֵף כסֶלַע
שׁוצף, קוֹצַף וְנִרְגַע
מִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲלָה הַנָּהָר
מְחַפֶּשׂ אֶת מוֹצָאוֹ
מְחַפֶּשׂ אֶת מוֹצָאִי
סוקר דַּרְכּוֹ
סוֹקר דַּרְכִּי עַד הֲלוֹם:
עֲלִיּוֹת וּמוֹרְדוֹת
זְרִימָה וְהַצְלָחוֹת
מַחְסוֹמִים וְכִשְׁלוֹנוֹת
וְעַתָּה מָה נִשְׁאַר?
לַעֲשׂוֹת ! - אֲנִי אוֹמֵר
לֹא לְהִשָּׁבֵר!
הַגּוּף מְתַעְתֵּעַ, לֹא בְּכֹשֶׁר
אַךְ הָרוּחַ דּוֹחֶפֶת
לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁאֶפְשָׁר
לִלְמֹד עַד בְּלִי דַּי
רְגוּשׁ מַתְמִיד שֶׁל יְצִירָה
מְחַבֵּר אוֹתִי לַזּוּלַת
כִּנְהַר אַהֲבָה זוֹרֵם
בֵּין הָרִים
בֵּין אֲנָשִׁים
וְהַחֲשָׁשׁ שֶׁמֵימָיו יִתְאֲדוּ
כְּיָמַי
עוֹד חוֹלֵם לִרְאוֹת
זְרִיחוֹת רַבּוֹת
אַף שֶׁגּוּפִי מַזְכִּיר:
קָרֵב לְעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם.


ספסל המוזה של יעקב
המוזה
בַּמַּעֲמַקִים חִפַּשְׂתִּיךְ
בַּמָּצוּלוֹת מְצָאתִיךְ
חֲבוּיָה בֵּין אַלְמָגִים
שׁוֹלַחַת קַרְנֵי שַׁלְוָה
בְּהִירוֹת
מְלֵאוֹת חֶמְלָה
וְתוֹבָנוֹת
בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
וּבְעִנְיְנֵי דְיוֹמָא
נוֹסֶכֶת בִּי כּוֹחוֹת
וְתַאות
חַיִּים מַעֲשִׂית.
הֲיִי לִי בְּרוּכָה
וּזְמִינָה
כְּנַחַל
לַצְמֵא בַּמִּדְבָּר.