ערב ראש השנה תשנ"ד 15.9.93

​

לשחר שלי!

אני חייבת לכתוב לך מכתבים,

דרך לי לשמר את הקשר בינינו.

המון סיפרו לי אליך,

על מאורעות שמתרחשים,

ועל לבבות שנשברים.

​

יום שישי 7.9.1993 כ' תמוז תשנ"ג

הגיעה הבשורה המרה.

את תחושת האסון חוויתי יומיים קודם,

ישבתי דוממת קפואה מוכנה.

המון חיילים, חברים וקרובים

שטפו ולאו את ביתנו.

 

אפרת גם היא משוויץ באה אליך

אנחנו שומעים ולא קולטים המומים

עדיין חזקים, עדיין לא בוכים,

עוסקים באירוח,

מתכוננים להלוויה בעוד יומיים.

נוברים בכליך מחפשים שירים,

ליום השבעה יום השלושים.

​

קסטת וידאו שעבדת עם ברק,

עברה לידיו לעריכה.

קבלנו חומר מהצבא.

שיבצנו צילומים מאלבומך וחלק משיריך.

כולנו כתבנו לך,

שיבצנו את שלנו בשלך.

עידית שילבה את תמונתך בציורים עליך,

שמרכזם עומדת הפילוסופיה שלך

"מהי האמת".

​

​